top of page
Sep 10, 2022

האם באמת אנחנו אמורים "להחזיק" את התנוחה?

תרגול האסאנה היוגית הוא כמובן תרגול גופני פיזי אך הוא טומן בחובו עקרונות פיזיים שונים מתרגולי גוף אחרים.


האם יצא לכם להביט על הגוף של מתרגלי יוגה ותיקים? האם הרושם הוא של מסת שריר משמעותית או דווקא יותר כיוון של התארכות?


בהתחלה אנו נוטים לפעול בתוך התרגול כאילו שאין אדמה. אנחנו מתנגדים לכוח הכבידה. אנחנו מושכים מתח לעבר כיוון התנועה. אנחנו מתכווצים לתוך הגוף ואז אנחנו באמת "מחזיקים" את התנוחה. אנחנו עובדים קשה שלא לצורך ומייצרים מתח ואי שקט בגוף.


תרגול אסאנת יוגה מכוון כמובן לאיכות אחרת.

התנועה לעבר התנוחה רוצה לקיים הישענות השתרשות כלפי המגע עם האדמה [לא משנה איזה איבר בגוף כרגע נושא משקל ונוגע באדמה].

מהמגע עם האדמה רוצה להתקיים תנועה מרווחת מאריכה לעבר הכיוון הנגדי. בין הקצה המשתרש נשען לבין הקצה המתארך מתרחב מתקיים מרחב פנוי, נושם, מודע.


האינסטינקט שלנו הוא לחשוב- לאן אני נע? איפה אני נמצא? מחשבות אלו מייצרות פיזור, חוסר תחושתיות של הגוף ולכן מתח.

במקום זה אני מתמקד באיפה האדמה? על מה אני נשען כרגע? לתוך מה התנוחה מבקשת ממני להתמסר במקום איך התנוחה נראית, לאן זזתי.


להתמסר אל האדמה- השתרשות, בשביל לקיים את האוויר- מרחב.

להיכנע לתוך התנוחה במקום להחזיק אותה.

"התנוחה יציבה ונינוחה. התנוחה בהרפיית המאמץ ובהתלכדות עם האינסוף".


אשמח להזמין אותך לקורס המורים איתי שמתחיל ב26.12 כדי להעמיק עוד בדקויות היוגה שתומכות בנו גם על המזרן וגם בחיי היומיום.

Recent Posts

See All

Comments

bottom of page