החלק הנסתר בנשימה שלנו שהוא החשוב ביותר

היוגה סוטרה של פטנג'לי קדומה בהרבה לטקסטים של ההאתה יוגה.

בטקסט קיימת התייחסות לתרגול נשימתי כחלק מ8 איברי היוגה.

התרגול הנשימתי מתואר כמוליך ומאפשר מצב תודעתי מסויים.

באופן מפתיע הדגש הוא לא על הנשימה- שאיפה ונשיפה, אלא על הפסקת הנשימה, חדלון הנשימה. הדגש הוא על קומבהקה- עצירת נשימה.

התרגול הנשימתי מוגדר על ידי מיקום- בגוף או מחוץ לגוף [ ניסתם פעם לנשום מחוץ לגוף??].

זמן- הגדרה של קיצביות מסויימת בחלקי הנשימה.

מספר- כמה מעגלי נשימה מתבצעים.

אך תכלית כל ההגדרות הללו היא לייצר התעצמות של חוסר נשימה.

דרך אחת ברורה יותר היא לייצר התעצמות נשימתית שמוליכה ליכולת פיזיולוגית לעצור נשימה לפרקי זמן ארוכים [היפר ונטילציה]. דרך נוספת היא תרגול נשימתי שמדגיש את עצירות הנשימה המתארכות בתוך מעגל הנשימה.

דרך שלישית ומסתורית יותר היא תרגול שמייצר איזושהי התאיינות [מלשון אין] של הנשימה, לא נשימה מתעצמת ארוכה מלאה, אלה נשימה מתונה, רדודה, כמעט לא קיימת.

הדגש הוא על הכוונת התודעה תוך כדי הנשימה. ההולכה היא לעבר מצב שבו מפסיקים לנשום, לעיתים באופן כמעט ספונטני, מתוך התעלות תודעתית שנוצרת.

למה? ההבנה היא שעידון משמעותי של הנשימה, ויתור על הנשימה, הוא שער תודעתי עוצמתי.

זיקוק ודיקוק הנשימה לכדי חוט דק וכמעט לא מורגש מייצר תודעה שגולשת לעבר חוויה מדיטטיבית עמוקה.

אפשר פשוט לצטט את פטנג'לי- "אז מוכשר השכל להתרכזות" [ תרגום אורית סן גופטה]